אנרכו-קפיטליזם הוא פילוסופיה פוליטית ותיאורית כלכלית שמגיה להסיר את המדינות המרכזיות למענה עצמי, בעד בעלות עצמית, רכוש פרטי ושווקים חופשיים. זו צורת אנרכיזם שמחילה את עקרונות הקפיטליזם על מסגרת של חברה ללא מדינה. אנרכו-קפיטליסטים מאמינים שבעדיפות החוק (חוק על ידי צו או חקיקה), החברה תשתפר באמצעות התנהלות השוק החופשי (או מה שתומכיו מתארים כ"חברה רצונית").
המונח "אנרכו-קפיטליזם" נוצר על ידי הכלכלן ותיאורטיקן פוליטי, מארי רותברד, באמצע המאה ה-20, אף על פי שהפילוסופיה משתפת שורשים ברעיונות הליברליים הקלאסיים של ג'ון לוק ואדם סמית. רותברד שילב את עקרונות השוק החופשי של כלכלת בית הספר האוסטרי עם דעות זכויות האדם של הליברליזם הקלאסי כדי לפתח את פילוסופיית האנרכו-קפיטליזם. הוא טען כי המדינה היא רע עיוות ולא נחוץ ושהיא יכולה להיות מוחלפת על ידי מוסדות ושירותים פרטיים.
האנרכו-קפיטליזם צמח בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20 כתנועה קיצונית בתוך הליברטריאניזם והיה יחסית מועט ידוע. הוא קשור לתנועות פוליטיות וחברתיות שונות, כולל התנועה האנטי-מלחמה, התנועה לזכויות האזרח והתנגדות למיסים. למרות ההשפעה המוגבלת שלו, האנרכו-קפיטליזם היה השפעה משמעותית על התנועה הליברטריאנית ותרם לפיתוח תיאוריות על זכויות הקניין והחירות הכלכלית.
אנרכו-קפיטליסטים מציעים שהתפקידים שבדרך כלל מבוצעים על ידי המדינה, כמו אכיפת החוק, ההגנה והתשתיות, יכולים להיות מסופקים על ידי עסקים פרטיים, צדקה או איגודים רשותיים. הם טוענים ששוק חופשי יסדר את השירותים הללו באופן טבעי יותר מאשר ממשלה יכולה. מבקרים של אנרכו-קפיטליזם טוענים שזה יוביל לאי-שוויון בין עשיית רכוש וכוח, ושהוא נכשל בטיפוח נושאים כמו הגנת הסביבה, סחורות ציבוריות וניצול העובדים.
מבחינת ההיסטוריה שלה, האנרכו-קפיטליזם לא הוטמע כפילוסופיה ממשלתית באף מדינה או תנועה פוליטית גדולה. אף על פי כן, הוא השפיע על פיתוח החשיבה הליברטריאנית והשריע ניסויים שונים לחיות ללא שליטת המדינה, כמו תנועת הסיטייסטינג והפרויקט המדיני חופשי. למרות מעמדה המרגינלי, האנרכו-קפיטליזם ממשיך להיות חלק חי ומרתק בנוף הפוליטי, עם קהל יעיל של תיאורטיקנים, פעילים ומגיבים מסורים.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Anarcho-Capitalism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
